וה' הבוחר בציון יסייענו בסייעתא דשמיא מלאה ושלמה להגיע עד האלף הגדול, שבו הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן
Kol Hator 5, 1, 7
וה' הבוחר בציון יסייענו בסייעתא דשמיא מלאה ושלמה להגיע עד האלף הגדול, שבו הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן
Kol Hator 5, 1, 7
לפי זה הרי לכל דרגה ודרגה הנעשית מקו השמאל, היינו מדת הדין על דרך הטבע, מצטרפת מיד הדרגה מקו הימין היינו מדת החסד בדרך נסית. וכשהפעולה נעשית בצבור נוספת גם הזכות הפרטית של כל אהד ואחד לפי שורש נשמתו מצד הקו האמצעי שהוא מדת הרחמים על הכלל כלו ומכש"כ בעבודת קבוץ גליות שע"ז נאמר ברחמים גדולים אקבצך. ובהגיע הדרגה האחרונה של איתערותא דלתתא, היינו עד תתקצ"ט מעלות, שהיא השלמות של טצ"ץ ביסוד דג' עולמות והשלמתה ע"י האלף הקטן, מיד נוסף ע"ז שפע העליון של האלף הגדול ד-א"א
קול התור ה אבמידה שיחסר לו לאדם בידיעת הסגולות שבכוחות הטבע יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, ובמדת שחכמי התורה ישיגו במחקרי סגולות הטבע יוסיפו מאה שערים בחכמת התורה
(Kol HaTor 5, part 2, 12)
הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה
(Yeshayahu 60:22)
The years of searching in the dark for a truth that one feels but cannot express, the intense desire and the alternations of confidence and misgiving until one breaks through to clarity and understanding are known only to him who has himself experienced them. Albert Einstein.
Devarim 32:44, verse 5796:
Moshe came, ..., he and Hoshea bin-Nun
לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-יְהוָה; שִׁכְבִי, עַד-הַבֹּקֶר
Errors:
The Talmud states that the lunar cycle spans ‘29.5 days and 793 fractions of an hour’. In Talmudic terms, the hour is divided into 1080 parts.
793/1080 = 0.734259 hours.
0.734259/24 = 0.03059 days.
29.5 days + 0.03059 days = 29.53059 days for the moon to travel around Earth.
NASA Research concluded that the lunar cycle is 29.530588 days, two 1/1000ths of a second short of the Talmudic figure. More advanced research in Berlin came to a figure of 29.530589 days, only one thousandth of a second short of the Talmudic figure.
The Sinai tradition of the span of the lunar cycle is thus corroborated by figures reached via advanced satellites and atomic clocks.
העצמות האלה כל בית ישראל המה. כי שני מיני אהבה יש. אהבת הקב"ה ואהבת השכינה.
אהבת הקב"ה היא הנמצאת בכל חסידי ישראל השומרים משמרת אלקיהם באמת וחרדים על כל דבר מצוה, סור מרע ועשות טוב. אך אהבת השכינה היא החפץ והתשוקה לתקן השכינה תיקון ממש על פי סדריה ומדריגות בנינה וזה הנבחר מכל המעשים, אשר בזה שובחו כל איתני עולם וההפרש בין קמאי לבתראי. אמנם שרש לכל בספירות ושתי העבודות מושרשות בשתי הנוק' -– לאה ורחל. והענין כי עבודת המלך בשכינה היא תמיד, אך יש פנימיות הנוק' שאין בה עליה וירידה אלא עומדת בהשואה להשלים הז"א לעשר ספירות, וז"ס עצם מעצמי שאינו משתנה. אבל רחל עקרת הבית, היא הבשר שלפעמים הוא שמן ולפעמים נעשה רזה, וזה ענין הקלקולים והתיקונים הנמצאים בה.
...
העובדים העבודה הכללית משתרשים בלאה סוד העצם והעובדים על דרך תיקון השכינה משתרשים בבשר שהיא רחל. ובסוף הגלות כבר הגיעו הדברים שאין מנהל לה – לרחל מכל בניה ילדה. ונמצאו כל ישראל עצמות יבשות ממש... כי זה כל האדם להיות עבודתו באהבת השכינה נוסף על אהבת הקב"ה. לכן צדק דבר האר"י זלה"ה באמרו שעיקר עסק האדם אין לו להיות אלא בפנימיות התורה, שזה לבדו המאיר לשכינה.
כאשר פתוח לרוחה היה פתח ההשפעה בהיות בית המקדש קיים, כן נסתם בזמן חורבנו, ולקח הס"א כח ככח אשר לקחה על פי חטאי אבותינו אשר חטאו. ומאותה שעה – גלגולי דברים נתגלגלו למעלה, לפי מדרגות הצריכות להתקן. כל יום מאור חדש הוא, ולפי טבע המאור ההוא, ולפי הפגם הנפגם בו, ולפי התיקון הפרטי הצריך לו, כך נמשכו דברים למטה בעולם הזה
וכמה תיקונים נתקנו לישראל בזמן גלותם, הלא המה תיקון המשנה, תיקון הגמרא, תיקון המדרשים, שכולם הם תיקונים פרטים, כולם צריכים איש בזמנו דוקא, והם נעשים בזמן שבו הגיעה להאיר מדרגה אחת שבה תלוי התיקון ההוא ליתקן
The Mishna, the Talmud, and the Midrashim were not accidentally written when they were written. They are Tikkunim and their prominence is limited to the period that needed it.
אך תיקון הזוהר הוא העולה על כולם. הנה סודו הוא הפנימיות עצמו, כי כל הפשט בחיצוניות הוא, וכאשר כל ההנהגה עיקרו בפנימיות – על כן עיקר התיקונים הוא הזוהר... והנה זכה רשב"י להיות הכלי האמצעי להמשיך תיקון זה, ועשה הזהר.
אבל האמת, שלא יצא אלא חלק אחד אור מאותה הבחינה וזה לצורך מה שיקיים ישראל וכל העולם בזמן הגלות. אך התיקון האמיתי הוא שיהיה ענין זה קיים תמיד, שלא יפסק. כי כל ההשפעה תצא חדשה, בסוד חדשים לבקרים כי זה סוד המן הבא בזכות משה, שהוא כללות הס' ריבוא, וממשיך השפעת הזיווג בכח כלם כאחד.
The Zohar is the first light, but the real Tikkun is that each Jew will receive this light continously.
והנה אחרי הרשב"י ע"ה חזרה הס"א וסיתמה, כי לא היה תיקון אלא לשעה. וסוד הענין: כי התיקונים הנעשים לפי ההכנה שנשלמה במקבלים – זה יעמוד, כי נמשך מכח היות הדברים בהקבלתם כראוי. אבל יש פעמים שלפי המדרגה המתעוררת תתגבר הארה העליונה, ומבלי הכנת התחתונים תתגבר ותעבור ותעשה הדבר ההוא. ואז לא תעמוד הרבה, כי תסתלק אחר כך, אלא שתיקונה ישמר לימים ארוכים להתגלות. והאות על זה: גדלות יציאת מצרים. ועל כן אחר רשב"י נסתמו הדברים. ואחר כך בהגיע מדרגות הארות להאיר נראו תיקונים אחרים. עד שבא האר"י זלה"ה ואז האירה הארה מבחינת ההארה הראשונה, שהאירה בזמן הרשב"י עליו השלום, והוא שלימות הארה הראשונה.
The Zohar is essentially superior to Mishna, Gemara, and Midrashim. Certainly after the Arizal.
הנה עתה אגיד להדרת כבוד תורתו אמרים אמת, כאשר הודיע ה' אלי על דברת כבוד תורתו, כי ראש שבטי ישראל הוא. וכבר זיכהו ה' להיות שמו הטוב הולך עד אפסי ארץ. אך תלמידים לא זכינו שיעמדו לפניו. מאת ה' כל דבר – אם קטון ואם גדול הוא.
...
אמנם בהיות כבר שלם התיקון הראשון – על כן לא היה צורך לתלמידים אחרים, כי אין צורך לאותה ההארה להתפשט עוד.
ועתה ברצות ה' להיטיב לעמו רצה לגלות עוד אורה חדשה מבחינת הזוהר גם כן שהוא מהארת הטפה כנ"ל. והוא בחסדו בחר בי. ומה אומר בזה, אם על הכנתי ידרוש? הן אמת, שרק חסד ה' עשה זאת ולא כהכנתי.
It is not enough to learn the Tikkunim of the past. We need to do the Tikkun of today.